סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק דיון והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
דיון
מטרתו של המחקר הייתה לבחון את הסיקור סביב עונש המוות בישראל במסגרת התקשורת הכתובה המקוונת. המחקר הראה כי סוגיית עונש המוות בעולם הינה פרקטיקה הנזנחת בהדרגה על ידי מרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם. סקירת הספרות הציגה כי הסיבות להזנחת עונש המוות הינן מגוונות וכוללות בין הייתר בעיות מוסר והיעדר יעילות והרתעה. עם זאת, עדיין ניתן היה לזהות מספר מדינות דמוקרטיות בעולם כדוגמת ארה”ב ויפן שהמשיכו ועודן ממשיכות לקיים את עונש המוות על רציחות פליליות, אך היקף ההוצאות להורג פוחת בהדרגה. לצד זה המחקר הראה כי מדינת ישראל גם כן משמרת את האפשרות להטיל עונש מוות, אולם רק על פשעים לאומניים שכוללים בין הייתר רצח עם, בגידה חמורה ומעורבות בטרור.
למרות כי ישראל כן משמרת את האפשרות לביצוע עונש המוות, המימוש שלו בפועל הינו מוגבל וכמעט בלתי אפשרי. סקירת הספרות הציגה כי עד כה ישראל ביצע בפועל רק עונש מוות אחד במסגרת משפט מוסדר, ועוד הוצאה להורג שנויה במחלוקת במסגרת משפט שדה בימיה הראשונים של המדינה. עם זאת מדי פעם הועלתה דרישה לביצוע עונש מוות במסגרת המשפט הישראלי, אך הענישה לא בוצעה בפועל מפאת ההליך המשפטי, למשל הפרקליטות לא ביקשה, הייתה זאת החלטה עצמאית של אחד השופטים או שבית משפט גבוה יותר דחה את עונש המוות. כך או כך, יישום עונש המוות בישראל ניתפס כפרקטיקה כמעט ובלתי אפשרית למימוש. עובדה זו העלתה דיונים חברתיים, ביטחוניים ובעיקר פוליטיים, האם להקל ביישום עונש המוות כנגד מחבלים שרצחו ישראלים. סוגייה זו הפכה למדיניות של מפלגת ישראל ביתנו שקידמה ואף הצליחה להעביר תיקון חקיקה בקריאה ראשונה במטרה להקל על היכולת להחיל עונש מוות על מחבלים.
העובדה כי מפלגת ישראל ביתנו הובילה חקיקה בהקלת יישום עונש המוות בישראל עוררה עניין ציבורי נרחב שנסקר גם בתקשורת המקוונת הישראלית, ועבודה זו נועדה כאמור לבחון את הסיקור סביב עונש המוות בישראל במסגרת התקשורת הכתובה המקוונת. במסגרת עבודה זו כאמור נבחנו 16 כתבות עיתונות במסגרת שני עיתונים מקוונים – הארץ וישראל היום המאופיינים כל אחד באידיאולוגיות שונות. במסגרת סקירת כתבות העיתונות זוהו שלושה נושאים מרכזיים באופי הסיקור התקשורתי: דילמות מוסריות וביטחוניות סביב עונש המוות; עונש המוות כסוגיה פוליטית בישראל; פערים אידיאולוגיים בין העיתונים סביב סוגיית עונש המוות. להלן הדיון בממצאים.
במסגרת הדילמות מוסריות וביטחוניות סביב עונש המוות, זוהה כי עונש המוות ניתפס ככלי לא הרתעתי, לא ביטחוני ולא מוסרי, כאשר ממצאים אלה זוהו בשני העיתונים, אך בעיתון הארץ התגבשו מסרים ברורים יותר כלפי היעדר ההרתעה היעדר התרומה הביטחונית והיעדר המעמד המוסרי, ואילו בעיתון ישראל היום ממצאים אלה היו יותר מתונים ומאוזנים. העובדה כי בסופו של דבר התקבל מסר כללי מן העיתונות המקוונת לפיה עונש המוות לא מרתיע, לא תורם לביטחון ולא מוסרי, איננה עמדה חדשה וממצאים אלה עומדים בקנה אחד עם הספרות המקצועית שהוצגה בעבודה. מדובר למעשה על סוגיות שתרמו להפחתת השימוש בעונש המוות בעולם במרוצת השנים בטענה כי ההוצאות להורג אינן מוסריות, אינן מונעות פשיעה פלילית או לאומנית ואינן תורמות לביטחון המדינה (סנג’רו, 2002, ע’ 195; שילה, 2017, עמ’ 30; (Unnever, 2010, p. 473.
