סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק ממצאים והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ממצאים – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
3.1 ידע מקצועי
בהתאם לכך, בתיאור עבודתן שתי המרואיינות הביעו תלות מוחלטת בידע של המורות בכיתה, תוך שהן מדגישות את היעדר הידע וההכשרה שלהן לעומת הצוות הנוסף שעובד בכיתות: “אני נוטה לקבל את הדעה של המורות. הן מכירות את הילדים יותר טוב ואת הצרכים שלהם אז אני לא ממש מתערבת (נ’) או: “אני לא תמיד מבינה מה בדיוק לעשות, ומה בדיוק הילד צריך ומה בדיוק הוא אמור לדעת- כאילו מזמן לא הייתי בכיתה ד’ ואני לא זוכרת מה צריך לדעת וגם אני לא יודעת כאילו לפי הבעיות ההתפתחותיות מה הוא אמור לדעת תמיד, אפילו שפחות או יותר עברנו על הילדים והיכולות שלהם…” (ש) או: “אני עדיין מרגישה שאני לא ממש יודעת מה רוצים ממני בדיוק, ומה הילדים יודעים או לא יודעים בדיוק, אז הקושי הוא בעיקר שלי, בחוסר ניסיון שלי”.
כלומר, בראיונות המוקדמים המרואיינות מציגות את היעדר הידע שלהן כגורם ראשוני לקשיים שלהן, לחוסר הביטחון שלהן ולתלות המוחלטת שהן תולות ביתר הצוות שעובד בכיתות, ובמיוחד במורות החינוך המיוחד- המחנכות, שלהן יש ידע וניסיון רחב, לעומת בנות השירות, על פי תפישתן של בנות השירות הלאומי.
בהתאם לכך, גם בתצפיות עלתה התנהגות מהוססת, חוסר ידע, תלות בחברי הצוות האחרים והיעדר תגובה נכונה. כך, בתצפית המקדימה עם נ’ היא נראית “אבודה”, היא פונה אל אחד הילדים מספר פעמים בשאלה האם הוא צריך עזרה אף שברור כי הוא צריך עזרה והוא אינו עונה לה מתוך בושה והתכנסות עצמית, אך היא אינה פועלת כדי לעזור לו. המחנכת לעומת זאת, מבינה ישר שהילד צריך עזרה ורק לאחר שהמחנכת מסבירה לי כי עליו לעזור לו, נ’ עושה זאת, היא אינה לוקחת על עצמה תפקיד זה מתוך הבנת הצורך וחוסר האונים של הילד. כך גם כאשר היא יושבת לידו והילד נראה חולמני, מתנדנד אחורה עם כסאו, לא מסתכל בכתוב בספר ולא נראה מקשיב לתשובותיהם של חבריו לכיתה, נ’ אינה מתערבת, אינה נותנת את הדעת על כך שהוא זקוק להכוונתה ומתעלמת מכך בהיעדר הוראה מפורשת מהמחנכת. כך גם כאשר הילד מסרב לצייר כי הוא לא יודע לצייר נחליאלי, נ’ ממשיכה להתעקש על כך, מה שגורם לילד להסתגר בתוך עצמו מתוך תסכול, והיא אינה מנסה להגיע אליו, להבין את הקשיים שלו ולהתאים לו את המשימה באופן אחר, מה שהמחנכת עושה כאשר היא מציעה לו לצייר שלכת במקום ועוזרת לו למצוא צבעים מתאימים. כך גם כאשר הוא שוב מסתגר והופך מתוסכל כאשר נ’ מתעקשת שיכתוב משפט, כאשר ברור כי הדבר מרתיע אותו לאור קשיים בהבנה או בכתיבה. המחנכת, לעומת זאת, אינה מתעקשת, משבחת אותו על מה שכבר עשה ומנחה את נ’ לכתוב בשבילו את שיעורי הבית כאשר נ’ בעצמה אינה מבינה כי הוא זקוק לעזרה, ומתוך כך נובע תסכולו.
