סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק ממצאים והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ממצאים – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
3.3 אקלים הכיתה
בעקבות זאת, חלק נרחב מתכנית ההתערבות התמקד בהעצמה אישית של בנות השירות תוך התעכבות על לקיחת מעורבות, הגברת מעורבות והגברת מוטיבציה. לבנות השירות הוצגו מחקרים ונערכו הסברים על התפקיד החשוב שלהן בכיתה ועל ההשפעות הרבות שיכולות להיות להן על האקלים הכיתתי.
ואכן, בראיונות שלאחר תכנית ההתערבות ובתצפיות- בנות השירות תפשו את עצמן כמי שמשפיעות באופן ישיר על האקלים הכיתתי: “נגיד פעם היה בלגן וזה, בעיות משמעת, אז הייתי נעלמת כזה, מפחדת מהמורה שנמצאת בעצבים שלה שאני לא יוסיף לה, היום אני לא חושבת ככה, אני חושבת איך לעזור ברגעים האלה, אני יכולה להיות רגועה איפה שהיא מאבדת את זה או לראות איזושהי בעיה נקודתית שגורמת להרגשה “הרעה” שהמורה פספסה ולטפל בה אפילו בלי שהיא תרגיש. זה כיף, את כזה מרגישה שעשית ממש שינוי גדול ואפילו אף אחד לא שם לב (צוחקת) (נ’) או: “האקלים הוא טוב וההרגשה היא טובה, ביחד אנחנו ממש מצליחות לעשות את זה בסדר ולגרום לתלמידים לסביבה טובה והם מצליחים ללמוד כשכל אחת נותנת מעצמה משהו אז ביחד זה הרבה” (ש’). גם בתצפיות המאוחרות בנות השירות לוקחות חלק פעיל בכיתה, נוקטות פעולה כדי לשנות את האקלים הכיתתי, ליצור סביבה נעימה ואנרגיה נעימה, לנטרל גורמים מפריעים, להבין את הסיבות להפרעות בשיעור וכו’.
3.4 למידה מתווכת ומערכת היחסים עם התלמידים
תמה נוספת אשר עלתה מן הראיונות המקדימים הינה כי בטרם ההכשרה בנות השירות נטו לראות את עבודתן ככרוכה בעיקר בעזרה לתלמידים בפן הלימודי, ודגלו בגישה של היעדר מעורבות רגשית. כך, כאשר נשאלו על התפקידים שהן מבצעות בכיתה שתי בנות השירות תיארו עבודה “טכנית” ופדגוגית בלבד- עזרה בלימודים, בהוצאת חפצים מהתיק, בארגון הכיתה וכו’. כאשר הן נשאלו לגבי “הערך המוסף” שלהן בכיתה, גם במקרה זה שתיהן לא הזכירו כלל את הקשר הרגשי או האינטראקציה שלהן עם הילדים והתמקדו בעיקר בפן של העזרה הנוספת בלימודים: “לעזור לילדים בכל הדברים הקטנים שהם מתקשים ולתת להם תשומת לב בדברים הקטנים האלה, שהם לא יכולים לכתוב או לא מצליחים ולא מצליחים לקרוא” (נ’), “אני חושבת שבזה שאני צעירה ואין לי ניסיון וזה אז אני יכולה לעשות הרבה דברים שצריך לעשות וכאילו למורות אין זמן כי יש להן מלא דברים אחרים” (ש’). כמו כן, שתיהן טענו כי הן מנסות להימנע מליצור קשר קרוב מדי ו”אישי” עם הילדים- “אני משתדלת לא להיות מעורבת יותר מדי באישי של הילדים, אני עוזרת להם ויודעת איפה “לא לגעת”, ומה הנקודות הרגישות שלהם והמחנכת מזהירה אותי” (נ’) או: “שאני מפחדת לפגוע בהם איכשהו- במה שאני מבקשת מהם או שאני יעליב אותם או משהו כזה… כי חלק מהילדים מאוד רגישים” (נ’) וכן: “הכינו אותי בסמינר, כאילו לגבי עבודה עם ילדים ושצריך להימנע מכל מיני דברים שיכולים לסבך אותך וזה” (ש’). גישה זו באה לידי ביטוי גם בתצפיות בהן בנות השירות לא גילו כל מעורבות רגשית או יחסים חמים עם התלמידים, הם התקשו לגשת אליהם ולהגיע אליהם, מה שגרם לילדים להתכנס בתוך עצמם ולא ליצור קשר עם בנות השירות. כך, נ’ שלא גילתה יחס חם או הבנה כלפי הילד ב’ הובילה להתכנסותו בתוך עצמו, עד המחנכת באמצעות יד מלטפת, מחמאות, ומציאת “הנקודות החזקות” הוציאה אותו ממצב זה, וש’ שבשעת החינוך בה הילדים אמורים להיפתח ולדבר, עמדה מאחורי הילדים ולא גילתה כל מעורבות או אינטראקציה איתם.
