סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק דיון והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סיכום ומסקנות
הממצא השלישי שזוהה בעבודה היה כי היו פערים בין העיתונים בנושא סוגיית עונש המוות כאשר עיתון הארץ(המזוהה כעיתון ליברלי שמאלי) הציג עמדות נחרצות נגד עונש המוות וכך דבק בכל כתבותיו; ואילו עיתון ישראל היום (המזוהה כעיתון בעל עמדות ימניות שמרניות יותר)הציג עמדה אידיאולוגית מאוזנת יותר שכללה התנגדות ותמיכה לעונש המוות. ממצא זה איננו חריג והוא שוב מדגיש כי ככל שאדם או קבוצה הינם שמרנים יותר כך הם יציגו עמדות הנוטות לתמוך בעונש המוות, ואילו אנשים או קבוצות בעלי אידיאולוגיות ליברליות יותר ידחו וישללו את עונש המוות (Unnever, Cullen, & Fisher, 2005, pp. 3, 8).
הסיקור סביב עונש המוות בישראל במסגרת התקשורת הכתובה המקוונת שימש כמיקוד העבודה הנוכחית. המחקר הציג כי בעולם הדמוקרטי ישנה נטייה ממושכת לבטל את עונש המוות, ולהפחית ככל שניתן את השימוש בו מפאת דילמות מגוונות כמו יעילותו בהרתעה, תרומתו לביטחון, מידת מוסריותו, עלותו וסיבות נוספות. המחקר הראה כי לכל מאפיין שמצדיק את עונש המוות, ישנם גם סיבות השוללות את עונש המוות. למשל אם בתפיסה מוסרית עונש המוות נועד להעניש בצורה החמורה ביותר פושעים מסוכנים ביותר ולמנועה פגיע בחפים מפשע נוספים, כך גם התפיסה המוסרית גורסת כי אין זה מוסרי שהמדינה תהרוג את אזרחיה ותפעיל נגדם עונשים בלתי הפיכים.
במסגרת המחקר הוצג כי מדינת ישראל איננה מקיימת את עונש המוות על עבירות פליליות אך כן ישנו עונש מוות כלפי עבירות לאומניות. מצב זה שימר לאורך שנים דיונים חברתיים, פוליטיים ואידיאולוגיים מגוונים אודות הנחיצות לעונש מוות בישראל. אולם המחקר הראה כי בעוד שבעולם ישנה נטייה לזנוח את עונש המוות, דווקא בישראל מתעורר שיח פוליטי וחברתי כלפי הרצון של אוכלוסיות שונות להחזיר את עונש המוות לישראל. שיח זה הפך לתוסס במיוחד בין השנים 2016-2018 כאשר בישראל התפתח תהליך חקיקה מתקדם שנועד להקל ביכולת לממש את עונש המוות כנגד מחבלים. מכיוון שמדובר על סוגייה חברתית מקומית ובינלאומית נפיצה, כך גם הסיקור התקשורתי של חקיקת עונש המוות בישראל לא נזנח.
מתוך כך בעבודה זו נבחנו 16 כתבות עיתונות מקוונת במסגרת שני עיתונים בעלי אידיאולוגיות שונות זו מזו – הארץ וישראל היום, וזאת במסגרת תהליך החקיקה שהתנהל בישראל בשנת 2016-2018 ולמעשה תהליך החקיקה החדש טרם הסתיים – נכון לכתיבת עבודה זו. מתוך הממצאים שזוהו ונותחו בעבודה זו ניתן לגבש מספר מסקנות כלפי הסיקור סביב עונש המוות בישראל במסגרת התקשורת הכתובה המקוונת:
א. עונש המוות איננו ניתפס בתקשורת ככלי הרתעתי נגד הטרור, איננו נחשב ככלי התורם לביטחון המדינה ואיננו ניתפס כמוסרי בהיבטים חברתיים.
ב. עונש המוות יכול להוות כלי בעיצוב המערכת הפוליטית והוא מאפשר לשחקנים פוליטיים להתכנס או להתפצל תחת סוגייה זו.
ג. מערכות העיתונות השונות עשויות להציג סיקור תקשורתי שונה זה מזה כלפי עונש המוות בהתאם למאפיינים האידיאולוגיים של העיתון.
ד. למרות כי מרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם ביטלו את עונש המוות, עונש זה עדיין נותר כסוגייה חברתית המעוררת תגובות מגוונות בין אם תומכים בעונש או בין אם מתנגדים לו.
המחקר סביב הסיקור התקשורתי המקוון כלפי עונש המוות בישראל מציג בסופו של דבר כי יישום עונש המוות הינו נושא מאתגר במיוחד מבחינה חברתית, פוליטית ואידיאולוגית, והוא איננו מזוהה בהסכמה או דחייה ברורה של העונש. הסיקור התקשורתי המקוון בישראל כלפי עונש המוות הציג פרשנויות, עמדות אישיות (של העיתונאי) וחברתיות מגוונות בהתאם לאופי האוכלוסיות שהיו מעורבות בסיקור התקשורתי; וכן הסיקור עשוי להשתנות בהתאם לאופי האידיאולוגי של העיתון ובהתאם לאופי השחקנים הפוליטיים המודגשים בסיקור.
