סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סיכום סקירת ספרות – עונש המוות בישראל
סקירת הספרות שהוצגה עד כה התמקדה בשלושה ממדים: עונש המוות בעולם ובדגש על ארה”ב; עמדות בעד ונגד כלפי עונש המוות; ועונש המוות בישראל. סקירת הספרות הראתה כי באופן כללי התפיסה העולמית היא להפחית בשימוש בעונש המוות. ואכן לאורך השנים מרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם ביטלו את עונש המוות, ואילו רק ארה”ב ויפן נותרו כמדינות הדמוקרטיות היחידות שמאפשרות להטיל עונש מוות על פשעים פליליים, אך ישנן עוד מדינות דמוקרטיות כמו ישראל והודו המאפשרות הטלת עונש מוות על פשעים לאומיים חמורים.
הטיעונים בעד ונגד עונש המוות היו מגוונים ואלה כללו בין היתר טיעונים של גמול-נקמה, הרתעה, חרטה, ביטחון הציבור, קדושת החיים ועוד. המסר הכללי שהתקבל מפרק זה היה כי אף טיעון לא התאפיין בהצדקה או אי-הצדקה מוצקה כלפי עונש המוות, ולמעשה בכל טיעון נמצאו עמדות בעד ונגד עונש המוות. למשל סוגיית ההרתעה גרסה כי עונש המוות עשוי להרתיע פשיעה, ואילו עמדה אחרת גרסה כי ישנו קושי מהותי לבחון האם עונש המוות יוצר הרתעה נגד פשיעה וגם נגד מחבלים. טיעון נוסף מעניין הציג כי גם כאשר ערך החיים נחשב לערך החשוב ביותר בתפיסה החברתית והמשפטית ולשום גורם על-פניו אסור לפגוע בחייו של אדם, עדיין ניתן אישור להשתמש בעונש המוות מתוך צרכים של ביטחון הציבור ומניעת פגיעה בחייהם של אחרים מצד עבריינים.
הפרק השלישי בסקירת הספרות התמקד כאמור בעונש המוות בישראל בדגש על עונש מוות למחבלים. הפרק הציג כי בישראל קיים עונש מוות כלפי שלושה סוגי פשעים לאומניים מרכזיים: רצח-עם או שיתוף פעולה עם הנאצים, בגידה, וטרור. הפרק הציג כי בישראל בוצע רק עונש מוות אחד לאורך ההיסטוריה במסגרת משפטית מוסדרת ולפי כללי החוק וכן עוד עונש מוות אחד שנוי במחלוקת – המקרה של קצין צה”ל מאיר טוביאנסקי, שנשפט במשפט שדה והוצא להורג. חרף האתגרים הביטחוניים של ישראל והמאבק הרציף של המדינה בטרור, הפרקליטות בישראל נמנעה באופן עקבי לאורך השנים מהרצון להטיל עונש מוות נגד מחבלים. זוהו רק שלושה מקרים שבהם פרקליטות המדינה ביקשה להטיל עונש מוות, או מקרים ספורדיים שבהם שופטים החליטו באופן עצמאי על עונש מוות, אך העונש מעולם לא יצא אל הפועל. מבחינת עמדת המערכת הביטחונית כלפי עונש המוות, הוצג כי אין תמימות דעים בין מוסדות הביטחון במדינה ולעיתים גם בתוך המוסדות עצמם בנוגע לתמיכתם בעונש המוות. מצד אחד השב”כ התנגד בקביעות לעונש המוות, ואילו המערכת הצבאית לא הציגה עמדה אחידה לאורך זמן. הפרק הבא יתמקד במחקר האיכותני ויבחן את האופן שבו בא לידי ביטוי הסיקור סביב עונש המוות בישראל במסגרת התקשורת הכתובה המקוונת.
