סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סמנריון משפטי – כליאה ועינויים – פשעי מלחמה בישראל
חלק מהטענות בפסיקה עלו כנגד מעצרם ומאסרם של אסירים בטחוניים. התפיסה הישראלית השלטת לעניין היא לראות באלה כטרוריסטים או לוחמים בלתי חוקיים (קרי שאינם נלחמים עבור צד לגיטימי, כפי שמגדיר המשפט הבין לאומי הפומבי). מכאן שברבים מהמקרים היחס אליהם היה שונה מהקבוע ביחס לשבויי מלחמה, מה שהעלה טענות לפשעי מלחמה מסיבות של יחס משפיל או מתעלל.
פסה”ד המרכזי לעניין עינויים של עצירים על רקע בטחוני ניתן בבג”ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואחרים נ’ ממשלת ישראל ואחרים, שהיה איחוד עתירות של מספר ארגוני זכויות אדם כנגד מקרים בהם עונו עצירים שכאלה. המדובר בשימוש באמצעים פיזיים כגון הידוק אזיקים, מניעת שינה, טלטולים, מכות וכבילה בתנוחת “שבאח”[1] כנגד עצירים על רקע ביטחוני. בג”ץ, בדעת רוב, קובע כי במצב העניינים דאז לא הייתה לשב”כ סמכות חוקית לבצע חקירות תחת אמצעים פיזיים, בניגוד לטענת ה”צורך” (לפי סעיף 34 לחוק העונשין דאז, נוגע לטענת המשיבים כי הדבר נעשה במקרים של “פצצה מתקתקת” וכדי למנוע הרג חפים מפשע); וכי הממשלה או השב”כ אינם יכולים להתיר באופן גורף שימוש באמצעים פיזיים בחקירות, אלא רק תחת סייג הצורך כשכל מקרה יבחן לגופו (לצורך העמדה לדין) על ידי היועץ המשפטי לממשלה. השופט קדמי, בדעת יחיד, ביקש להתלות את הצו שניתן בבג”ץ כדי לאפשר חקיקת חוק בשל צורך בטחוני לכאורה בחקירות שכאלה (שכן לדעתו, לא הייתה באותו זמן סמכות לשב”כ לחקור כלל). מספר שנים לאחר פסק הדין, נחקק חוק שרות הבטחון הכללי, המסמיך את השב”כ לערוך חקירות, ללא התייחסות לאמצעים פיזיים. [2] [3]
[1] “הנחקר כבול בידיו מאחורי גבו, יושב על כיסא קטן ונמוך. מושב הכיסא מושפע קדימה כלפי מטה ידו האחת של הנחקר כבולה לאחור מתחת למסעד הכיסא.. ידו האחרת כבולה מעליו. על ראש הנחקר מולבש שק אטום, המגיע עד לכתפיו. בחדר מושמעת מוזיקה חזקה.” – מתוך הערך באתר ויקיפדיה בעברית הנוגע לעתירה הנ”ל, בקישור הבא:
[2] בג”ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ’ ממשלת ישראל, פ”ד נג(4) 817.
[3] חוק שרות הביטחון הכללי, התשס”ב – 2002, פורסם ס”ח תשס”ב מס’ 1832 מיום 21.2.2002 עמ’ 179.
