סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סקירת ספרות – עונש המוות בישראל
טיעונים בעד ונגד עונש מוות בגין רצח בפעולות טרור
טיעונים בעד עונש המוות למחבלים על בסיס תוצאתיות מתמקדים במספר היבטים: ההיבט הראשון הוא כי מאסר של מחבלים בחיים תעודד את ארגוני הטרור לחטוף מפעם לפעם אזרח ישראלי לצורך שחרור מחבלים מהכלא. בתפיסה זו הוצאה להורג של מחבלים מפחיתה את הסיבות של מחבלים לפעול מול המדינה ולחטוף את אזרחיה (סנג’רו, 2002, ע’ 194). דוגמה מעניינת לכך היא הנסיבות שבגינן החלה מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. חיזבאללה חטף שני חיילים ישראלים במטרה לנהל משא ומתן על שחרור מחבלים לבנונים הכולאים בישראל. חטיפה זו הובילה לניהול מלחמה מול חיזבאללה באותה השנה. בסיום המלחמה טען מנהיג חיזבאללה כי אם היה יודע את תגובתה של ישראל למהלך החטיפה, ככל הניראה שלא היה מבצע אותה. כמו כן, בסיום המשא ומתן שבו הוחלפו האסירים הלבנוניים בתמורה לגופות החיילים החטופים (שנהרגו ככל הנראה כבר בזמן החטיפה), טען מנהיג חיזבאללה, כי בכל הקשור לסוגיית האסירים, חיזבאללה ראה בכך סוגיה פתורה, אך הארגון כן השאיר לעצמו הצדקה להמשך הלחימה מול ישראל בכל הקשור לשחרור אדמות ולשחרור אסירים פלסטינים (מרכז המידע למודיעין וטרור, 2008, ע’ 8). כלומר, לפחות בכל הקשור למלחמת לבנון השנייה, הימצאותם של מחבלים לבנוניים חיים בכלא הישראלי היא זאת שהובילה לפרוץ המלחמה.
טיעונים תוצאתיים נוספים המצדיקים את עונש המוות כוללים גם את נושא ההרתעה, כלומר הוצאה להורג של מחבל תיצור הרתעה בפני מחבלים פוטנציאליים עתידיים. עם זאת נושא זה הינו שנוי במחלוקת, ולמעשה עמדות רבות טוענות כי לא ניתן לאיים במוות כלפי מחבלים כסוג של הרתעה, מכיוון שבתפיסתם הם לקחו בחשבון כי הם לא יצאו בחיים מהתקפת הטרור שהם מתכננים (סוגיה זו תוצג בהרחבה בהמשך תחת הטיעונים נגד עונש מוות בגין פעולות טרור). טענה תוצאתית נוספת גורסת כי הוצאה להורג של מחבל תמנע את השחרור שלו בעתיד ואת היכולת שלו לרצוח שוב ושוב. מדינת ישראל קיימה בעבר חילופי שבויים ושחררה מחבלים בתמורה לחיילים ישראלים שבויים – ראו את עסקת ג’בריל שבה שוחררו 1,150 מחבלים בשנת 1985 והן את עסקת שליט בשנת 2011 שבה שוחררו 1,027 מחבלים, בתמורה לחיילים ישראלים שבויים. חלק מהמחבלים ששוחררו חזרו לפעילות טרור (סנג’רו, 2002, עמ’ 195-196).
כמו כן ניתן לטעון כי במידה והמדינה כן תוציא להורג מחבלים, הדבר עשוי להפחית את לקיחת החוק לידיים מצד אזרחים מתוסכלים ממערכת המשפט ומתחושת אי-עשיית הצדק במדינה. כאשר ישנו היעדר עונש חמור כלפי המחבלים, וישנה סבירות כי אלה ישתחררו בעתיד במסגרת עסקת חילופי שבויים, עולה החשש כי משפחות שכולות, אזרחים מתוסכלים והן קיצוניים, עלולים לקחת את החוק לידיים ולפגוע באוכלוסיות הנקשרות עם המחבלים. תהליך זה התבצע כבר בעבר כאשר תנועת “כך” ביקשה לקדם מעשי נקם נגד ערבים במהלך שנות ה-70 וה-80 בטענה כי אין תחושת צדק הוגנת במדינה נגד מחבלים והמדינה איננה מפעילה ענישה חמורה נגד המחבלים. מתוך כך, עונש המוות כלפי מחבלים עשוי ליצור תחושת צדק וענישה בישראל ובכך להפחית את המקרים שבהם אזרחים ייקחו את החוק לידיים. לצד זה ניתן לקשור הצדקה תוצאתית נוספת לפיה על המדינה להגן על אזרחיה. על המדינה לשמור על ביטחון אזרחיה ולמנוע כל מצב שבו מחבלים שביצעו פשעים חמורים והם עודם מסוכנים לציבור, נותרים בחיים. כאשר השלטון מתקשה להטיל עונשים כלפי אויבים מבחוץ, הדבר ניתפס כשלטון חלש שמעודד את המשך הפגיעה מבחוץ (סנג’רו, 2002, עמ’ 196-197).
[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)
[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)
