סקירת ספרות – בעד ונגד עונש מוות – גמול-נקמה ובטחון הציבור – סמינריון איכותני – עונש מוות בראי התקשורת בישראל

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – הצדקות, הטיעונים והנימוקים בעד ונגד עונש מוות

גמול-נקמה

עקרונות הגמול והנקמה מתבססים על תפיסות של עשיית צדק ואולי אף תפיסות דתיות של עין תחת עין. כלומר עשיית צדק הוגן מחייבת ענישה חמורה בדיוק כמו המעשה החמור. עבריין שביצע את העבירה החמורה ביותר – רצח, מחויב לשאת בעונש החמור ביותר – מוות. לצד זה מצטרפים גם טיעונים מצד משפחות הקורבנות שמבקשו להגיע לסיפוק רגשי כאשר מוטל עונש מוות על העבריין. לרוב מדובר בתחושת הקלה מסוימת ופיצוי רגשי עבור משפחות הקורבנות. לעיתים קרובות כאשר מתנהל דיון ציבורי בנוגע לנחיצות עונש המוות, לעיתים קרובות תומכי עונש המוות מעלים את הדילמה “מה היה קורא אם מישהו היה רוצח את קרוב משפחתו.” טענה זו אף הועלת במסגרת המרוץ לנשיאות בארה”ב בשנת 1988 כאשר המועמד ג’ורג’ בוש – שתמך בעונש האב המוות, העלה את השאלה כלפי מתחרהו מייקל דוקאקיס – שהתנגד לעונש המוות (Radelet, & Borg, 2000, p. 53).

עם זאת, טיעונים נגד עקרונות הגמול והנקמה, מציינים כי אין נוסחה מתמטית שיכולות לקבוע מהו העונש הראוי בעבור הפשע שבוצע, ולמעשה עקרונות הגמול והנקמה הופכים לעניין מוסרי ורגשי ופחות עניין קרימינולוגי. למשל גם אנשים דתיים המנסים לקיים חיים מוסריים לפי הדת אינם מצליחים להגיע להסכמה בכל הקשור לעקרונות הגמול והנקמה. מצד אחד למרות כי שמרנים דתיים נוטים לעיתים קרובות לקבל על עצמם את עיקרון עין תחת עין, עדיין הדת מאופיינת בהסברים נרחבים מדוע כדאי למחול ולסלוח על עבירות חמורות (Radelet, & Borg, 2000, p. 54). קהילות רבות בעולם רואות בערך הנקמה כערך חשוב המצדיק עונש מוות. לדוגמה  בקוריאה הדרומית כ- 54% מהאוכלוסייה רואים בנקמה כסוג של הצדקה למימוש עונש המוות; יפן – 52%; בלארוס 59%; גאורגיה 50% ואירלנד 40% מאידך בדנמרק רק 13% מהאוכלוסייה ראתה בערך הנקמה כסיבה המצדיקה עונש מוות. הפערים בין המדינות נובעים מסיבות דתיות ונורמות חברתיות והיסטוריות (Unnever, 2010, pp. 473-474).

ביטחון הציבור

הנימוק בדבר ביטחון הציבור מבוסס על התפיסה לפיה יש להטיל על הרוצחים הנוראיים ביותר את העונש הנורא ביותר בכדי למנוע מהם חזרה על מעשי רצח דומים. רוצחים מורשעים שמשתחררים לאחר תקופת זמן מסוימת עשויים לחזור ולרצוח, ולכן יש הרואים בעונש המוות כלי אפשרי למניעת רצח עתידי נוסף. הטיעון המצדיק את עונש המוות במקרה של ביטחו הציבור מבוסס לעיתים קרובות על משאבי המדינה – כאשר זאת איננה יכולה או אינה רוצה להחזיק באסירים תקופת זמן ממושכת ולדאוג להם בבתי הכלא. בתקופות מוקדמות כמו במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 כאשר בעולם כמעט ולא היו קיימים בתי סוהר שנועדו לכליאה ממושכת וארוכת שנים של אסירים, פרקטיקת עונש המוות הייתה נפוצה והיא למנוע את חזקתם של אסירים מסוכנים לחברה (Radelet, & Borg, 2000, p. 46).