סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק מבוא והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סמנריון משפטי – פשעי מלחמה בישראל – מבוא
“פשע מלחמה” הוא מונח ערטילאי אשר מייצג הפרה של חוקי המלחמה, ככל שישנם כאלה. החוקים לקיום מלחמה הם לכאורה תוצר של הסכמות בין מדינות כאלה ואחרות, לאורך מאות בשנים, לגבי הכללים בהם מותר הרג בני אדם כזה או אחר במסגרת מלחמה, של מי ההרג המותר, הרס נכסים כזה ואחר, סוגי הנשק בהם מותר להשתמש והיחס למעורבים – או ללא מעורבים, הנמצאים בשטח בו נערכת ה”מלחמה”. [1]
המונח מוכר לציבור הרחב לרוב מהתייחסויות תקשורתיות המאשימות שליטים או כוחות לוחמים כאלה ואחרים בהפרתו, לרוב כשמתברר הרג או הרס בקנה מידה גדול. המונח קשור באופן ישיר גם למונח “פשע נגד האנושות” שמתאר פשעים כאלה שלא נערכים במהלך מצב מלחמה רגיל ויוחס מראשיתו (על-אף קיומם של המון מקרים קודמים בהם נהרגו קבוצות אוכלוסין גדולות בידי שליטים זרים) לשואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה. “פשע נגד האנושות” הוא מונח המגדיר מתקפה שיטתית כנגד אוכלוסיה אזרחית הכוללת רצח, השמדה, ביזה, שעבוד, אונס ועוד, כפי שמוזכר באמנת רומא שייסדה את בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. [2] [3]
עבודתי זו באה לבחון האם מדינת ישראל ביצעה או מבצעת פשעי מלחמה מאז קומה, כשלרוב אתייחס לארועים ומעשים שהתרחשו במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבחן את הסוגיה בעזרת הכללים הבין-לאומיים המזכירים פשעי מלחמה ומבארים את המונח בכלל; בעזרת סיטואציות היסטוריות בהן התרחשו לכאורה פשעי מלחמה ומדינת ישראל הואשמה בהם; ובאמצעות הפסיקה והתחיקה הישראלית ככל שהתייחסה לסיטואציות, פרטים ונכסי דלא-ניידי כלפיהם הופנו לכאורה פשעי מלחמה.
ארצה לציין כי ככל שהמונח ערטילאי, קיימים כללים לקיומו ובחינתו. בעבודה זו יבחנו סיטואציות בהן ניתן לטעון לפשע מלחמה על-אף שהדבר לא נטען באופן מובהק על ידי גוף “תובע” או “חוקר” בין לאומי; וגם כאלה שכן. אציין גם כי בחלק מהמקרים הגופים האלה נתפסים כמשוחדים בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני לרעת ישראל, הגם שבבמה העולמית ישראל נתפסת באופן גורף כגוליית מול דוד, כמעין כוח צבאי חזק לעומת כוחות שהם ברובם ילידיים. הגישה לפיה ניתן לבחון פשעי מלחמה באופן כללי בצורה “אובייקטיבית” לא תתברר בעבודה זו. [4]
[1] עמנואל גרוס, מאבקה של דמוקרטיה בטרור – היבטים משפטיים ומוסריים (תשס”ד), פורסם בנבו – המאגר המשפטי, עמודים 51-49.
[2] הערך “פשע נגד האנושות” באתר ויקיפדיה העברי, ניתן לקרוא בקישור הבא:
[3] Rome statue of the international criminal court, 17.7.1998, article 7. May be viewed here:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf
[4] גישה זו היא מן המפורסמות. ניתן לעיין לדוגמה בכתבה “תחקיר מיוחד: האם העולם באמת נגד ישראל“, נחמיה גרשוני, אתר walla, 12.9.2014. ניתן לצפייה בקישור הבא:
https://news.walla.co.il/item/2784438
