סקירת ספרות – התמיכה בעונש המוות בארה”ב והבדלים גזעיים, דתיים, פוליטיים וסוציו-דמוגרפיים – סמינריון איכותני – עונש מוות בראי התקשורת בישראל

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – עונש המוות בעולם

מחקר בינלאומי משווה אחר שבחן את מידת התמיכה בעונש המוות מצא כי ארה”ב היא אחת המדינות בעלות התמיכה הגבוהה ביותר בעולם בהחלת עונש מוות ביחס למדינות אחרות. במחקר השתתפו חמישים מדינות (ישראל לא השתתפה) ונמצא כי למעלה מ-80% מאזרחי טאיוואן ופקיסטן תמכו בעונש המוות ומדובר למעשה על שיעור התמיכה הגבוה ביותר מבין המדינות המשתתפות. בארה”ב 68% תומכו בעונש המוות; יפן – 59% בריטניה – 50%; צרפת – 42%; שבדיה – 18% ואיסלנד 13%. באשר לסיבות המצדיקות עונש מוות, נבחנו ארבעה מניעים: חרטה – כלומר הנידון למוות יביע חרטה וצער על מעשיו בטרם הוצאתו להורג; תגמול; ביטחון הציבור; והרתעה. נמצא כי בארה”ב 27% מהציבור סבור כי עונש המוות מאפשר את חרטה האסיר – כלומר הבעת צער אך לא להחזרת העבריין לחברה; 29% מהחברה האמריקנית סברה כי הדבר מוצדק מבחינת תגמול; 33% טענו כי הדבר מאפשר ליצור חברה בטוחה יותר ו-10% סברו כי זה תורם להרתעה (Unnever, 2010, p. 473).

למרות כי באופן כללי ארה”ב נותרה  עם שיעור תמיכה יחסית גבוה כלפי הוצאות להורג, נתון זה איננו מובן מאיליו, בהתייחס לכך שארה”ב נותרה כמדינה המערבית היחידה שמקיימת את עונש המוות, וזאת לאחר שצרפת הייתה המדינה האירופאית האחרונה שביצעה את עונש המוות בשנת 1977. אומנם בארה”ב חלה עלייה במימוש ההוצאות להורג בפועל במהלך שנות ה-90, אך בתפיסה כללית היקף עונשי המוות כאמור פחת בארה”ב וכן גם היקף הטלת עונש המוות המשיך לרדת בעשור השני של המילניום. (Death Penalty Information Center, 2019a; Garland, 2005, pp. 347-348). הסיבות להפחתת השימוש בעונש המוות בארה”ב נבעו מסיבות מגוונות כמו השינויים לאורך השניים בתפיסות הגזעניות והדיכוי המעמדי שהתקיים במדינה כאשר כיום ארה”ב נחשבת לליבראלית יותר בהשוואה לעשורים קודמים; עונש המוות בארה”ב ניתפס כסוג של תרבות חריגה במערב ומציגה את ארה”ב כחברה חריגה ומיוחדת בתפיסה מערבית; וכן התפתחות הדיון החברתי בנושא זכויות האזרח והאדם. עונש המוות בארה”ב חדל להיות עניין של מדיניות והפך לנושא של מלחמת תרבות וזכויות אדם והאם למדינה בכלל ישנה הסמכות לפגוע בערך הגבוה ביותר לדעת רבים – הזכות לחיות. השקפות אלה נותרו כסוג של שיח ציבורי נרחב ועמדותיו השתנו בהתאם למאפיינים דמוגרפיים שונים כמו מידת הדתיות, מאפייני תרבות ואף גזע (Garland, 2005, pp. 348, 359).

התמיכה בעונש המוות בארה”ב והבדלים גזעיים, דתיים, פוליטיים וסוציו-דמוגרפיים

טענות שונות גורסות כי התמיכה או ההסתייגות מעונש המוות תלויה גם במאפיינים דמוגרפיים שונים כמו גזע, עמדה פוליטית, רמת דתיות, השתייכות לחברה מסוימת ועוד. למשל בארה”ב ישנן קולות רבים מהאוכלוסייה השחורה בארה”ב הטוענים כי השימוש בעונש מוות מסמל ענישה של הגזע הלבן ועונש המוות נועד בכדי להגביל את האוכלוסייה השחורה ולהמשיך ולדכא אותה. למרות כי גם אזרחים לבנים נענשו בארה”ב בעונש מוות, הטענה המרכזית של האוכלוסייה השחורה היא כי מרבית עונשי המוות מוטלים על שחורים ולא על לבנים, ולכן לשחורים ישנה נטייה להסתייג מהשימוש בעונש המוות (Unnever, Cullen, & Fisher, 2005, p. 8). באופן הפוך ישנה הטענה כי אנשים ממוצא אתני לבן נוטים בארה”ב להצדיק את עונש המוות. ישנם הסברים שונים לכך כמו תפיסה של איום גזעי על הלבנים; תפיסות סטריאוטיפיות וותיקות כלפי מסוכנותם של שחורים; טינה גזעית ונורמות היסטוריות של דיכוי שחורים על-ידי לבנים; והיכולת להחיל על השחורים עונשים חמורים בצורה מקלה יותר (בהיבט היסטורי כדוגמת מערכת היחסים בין לבנים לבין עבדים שחורים) (Unnever, & Cullen, 2007, p. 1283). בפועל הסטטיסטיקה בארה”ב מציגה כי שיעור השחורים והלבנים שהוטלו עליהם עונשי מוות בין השנים 1976-2018 מתחלק באופן שווה: 42% שחורים ולבנים; 13% היספניים ו-3% ממוצא אתני אחר (מוסלמים, אסייתיים וכדומה) (Death Penalty Information Center, 2019a, p. 2).