סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סקירת ספרות – עונש המוות בישראל
התנגדות מוסרית ומשפטית נוספת נגד הוצאה להורג של מורשעים בטרור, מבוססת על התפיסה לפיה התוצאה של הרצח הינה אותה תוצאה למרות כי המניע היה שונה. מתוך כך אם התוצאה הינה זהה – קרי רצח, מדוע כן ניתן לבצע הבחנה בעונש בין רצח על מניע פלילי/תשוקתי/קנאתי/ונקמני שבהם אסור להטיל עונש מוות, לבין רצח על מניע אידיאליסטי שבו כן ניתן להטיל עונש המוות. התפיסה המוסרית היא כי אין לראות את המניע כיסוד שקובע את העונש, אלא את התוצאה הסופית של המעשה. הרצח האידיאליסטי/לאומני, איננו מיוחד וחריג בתוצאותיו ביחס לרצח על מניע פלילי, ולכן אין צורך ליצור הבחנה בעונשים (סנג’רו, 2002, ע’ 192).
עמדת מערכת הביטחון בסוגיה
כאשר מתמקדים במערכת הביטחונית כלפי עונש המוות למחבלים, ראוי לבחון שתי מערכות בולטות – הצבא והשב”כ, שאמונים על סיכול הטרור מצד הפלסטינים וטרור לאומני מתוך המדינה (בעיקר השב”כ). התפיסה הכללית היא כי הצבא כן תומך בחוק שכן הצבא איננו קובע את החוק, אלא הוא כפוף אליו מתוך ביצוע החלטות הממשלה. בתפיסה זו הצבא תומך בחוק, אך איננו ממהר ליישם אותו בפועל (ועדת החוקה, 2018). למעשה, לאורך שנים עמדת משרד הביטחון הייתה אחידה בדבר ההסכמה כלפי החוק והמערכת הצבאית הכירה וידעה היטב את הסמכויות שניתנו לפרקליטות הצבאית ביכולת לבקש להטיל עונש מוות. אולם הפרקליט הצבאי לשעבר תת-אלוף פרחי (באמצע שנות ה- 80), טען כי הדרישה בפועל להטלת עונש מוות איננה נבחנה רק בהיבט משפטי (שכאמור מאפשר הטלת עונש מוות) אלא היא תמיד חייבה להתייחס גם לשיקולים רבים אחרים – למשל האם עונש המוות יתרום במידה כזו או אחרת לביטחון המדינה ואזרחיה (פרוטוקול מספר 73, 1985, ע’ 4).
בתפיסה זו, הצבא כן תמך בחוק, אך בנוגע לסוגייה האם לממש את החוק בפועל, היו עמדות שונות. למשל שר הביטחון לשעבר – ליברמן, כן תמך בעונש המוות ועל פניו בהיותו שר הביטחון הוא אמור לייצג את המערכת הצבאית בכללותה (פרוטוקול מספר 708, 2018, עמ’ 72); ובמקרים אחרים שופטים צבאיים כן תמכו בעונש מוות במסגרת עמדת מיעוט וגם כאשר הפרקליטות הצבאית לא ביקשה להחיל עונש מוות. השיקולים של השופטים הצבאיים בעד הטלת עונש המוות היו על בסיס עמדות של הגנה מפני טרור, הרתעה, והן גמול וענישה כלפי המעשים האכזריים של המחבלים (בן-חיים, 1989, 53-54). מצד שני ישנה טענה אחרת מצד קצינים בכירים בצבא שבאים במגע יום יומי עם האוכלוסייה הפלסטינית וגורסים כי מימוש עונש המוות בפועל לא יביא לשינויים ביטחוניים, כלומר הוא לא יצור הרתעה והמימוש אף עשוי ליצור תסיסה בקרב האויב, ולכן הפרקליטות הצבאית לאורך שנים נמנעה מלבקש עונש מוות (שני, 2018).
[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)
[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)
