סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק שיטה והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ממצאים – דילמות מוסריות וביטחוניות סביב עונש המוות
לעומת זאת בעיתון הארץ, סוגיית ההרתעה התמקדה בעיקר בביקורת על כך שעונש המוות נועד לכאורה ליצור הרתעה, אך בפועל הדבר איננו מוכח כלל. דיון זה חזר על עצמו כמעט בכל כתבה בהארץ שהזכירה את סוגיית ההרתעה, והמסר העיקר שהתקבל מתוך כך היה כי נושא ההרתעה לא הוכח באופן חד-משמעי, או לחלופין סוגיית ההרתעה נועדה בכלל להסתיר גחמות אחרות כמו הרצון לפגוע בערבים.
כך למשל כתבת הארץ מתאריך 30.7.2017: “איזו הנמקה יכולה להיות לרצח כזה? התאווה של המספחים המשיחיים לרצוח ערבים מחפשת הכשר תחת כסות דקה של מהלך הרתעתי. למען יראו וייראו.”
כתבת הארץ 13.11.2018: “ההצעה מיועדת ליצור הרתעה משמעותית בקרב מבצעי פעילות טרור. אך האם זו באמת המטרה של הצעת החוק? (…) לפי העמדה הגורפת שהביעו כלל בכירי מערכת הביטחון — מראש השב”כ דרך גורמי הצבא, הטלתו של עונש מוות לא גורמת להרתעה (…) לנוכח חולשת הרציונל הביטחוני, אין אלא להגיע למסקנה, כי המניע שמאחורי ההצעה הינו פוליטי נטו — ההצעה מיועדת לספק את רגש הנקמה של חלקים גדולים בציבור הישראלי, ולגרוף מרגשות אלו רווח אלקטורלי.”
כתבת הארץ 1.1.2018: “אצל ליברמן זה מורכב עוד יותר, לא רק פעולת תגמול אלא גם פעולת הרתעה נגד האוכלוסייה הערבית באשר היא. בהמשך לאמירתו כי הח”כים הערבים הם נציגים של ארגוני הטרור, וכי תושבי ואדי ערה הם גיס חמישי, עולה על הדעת שעונש המוות, שכבר קיים בחוק כאות מתה וליברמן מתעקש עתה להחיות אותו, נועד בעיקר כדי להפחיד את המיעוט הערבי במדינת ישראל”; כתבת הארץ 5.1.2018: “אפילו שר הביטחון אביגדור ליברמן, שיזם את החוק, התנגד לו בשעתו, בנימוק שנקמה איננה מדיניות ואיננה מוסרית. בכך אישר במו פיו את החשד שתכלית החוק היא נקמה ולא אמצעי הרתעה.”
כלומר ניתן לזהות כי עיתון הארץ מעלה שתי דילמות בנושא ההרתעה – האם בכלל העונש מרתיע, ואילו דילמה שנייה היא כי סוגיית ההרתעה בכלל מהווה אצטלה לרצונות אחרים כמו הרצון לפגוע באוכלוסייה הערבית, והמושג “הרתעה” נועד בכדי להסתיר את הרצון האמיתי של תומכי החוק.
בנושא השאלה האם עונש המוות תורם לביטחון או לא, גם כן ישנו סיקור מגוון כאשר מצד אחד עולה הטענה כי הדבר ישפר את הביטחון אך מצד שני עולה הטענה כי עונש המוות לא יביא לשיפור הביטחון כי אם יפגע בו. עם זאת הטענות המצדיקות את עונש המוות כסוג של שיפור הביטחון נתפסות כחלולות ופחותות מול הטענות כי הדבר יפגע בביטחון, שכן מערכת הביטחון ובעיקר השב”כ טוענים כי עונש המוות יפגע בביטחון ולכן ההצדקה של חברי הכנסת להחלת עונש המוות לעיתים נתפסת כחסרת כל הצדקה ביטחונית. למשל כתבה מעיתון ישראל היום 27.12.2017 טוען חבר הכנסת אליטוב- ממפלגת ישראל ביתנו: ” לאחר אישור החוק לא יהיו יותר תנאי כליאה נוחים בכלא ולא נראה תמונות צהלה של רוצחים. עבור המשפחות השכולות מדובר בתיקון עוול היסטורי”; ישראל היום 3.1.2018: לדבריו של ליברמן: “כל מחבל נוסף שנכנס חי לכלא יוצר תמריץ להמשך הפיגועים.”
