סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק שיטה והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ממצאים – דילמות מוסריות וביטחוניות סביב עונש המוות
עיתון הארץ גם כן שם דגש על נושא השלכות עונש המוות על ישראל וזה הזכיר למכביר את ההשלכות המוסריות, הבינלאומיות והחברתיות בישראל. כך למשל כתבת הארץ מתאריך 30.7.2017:
“הקריאה להטיל עונש מוות על המחבל, שרצח את שלושת בני משפחת סלומון בחלמיש, מעלה שוב את התהייה בדבר המוסריות של עונש המוות. עונש מוות זה רצח. המדינה מעניקה לעצמה זכות ליטול חיי אדם, ובאכזריות פסיכולוגית קיצונית: היא מחזיקה אותו במעצר ומודיעה לו, כי בכוונתה להורגו בעוד כך וכך זמן. זה מבעית, זה סדיזם.”
הארץ 18.12.2017: “ח”כ נחמן שי (המחנה הציוני), חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, תקף את המהלך: עונש מוות יזמין לחץ בינלאומי שישראל לא תוכל לעמוד בו בעת הזאת, כל זאת למען שרידות הקואליציה”.
הארץ 2.1.2018: “לעמדה זו שותף אף היועץ המשפט לממשלה, שהבהיר כי הוא מתנגד לחקיקה שאינה תואמת את הלך הרוח בקהילה הבינלאומית. בסקירה שהעביר, הציג היועמ”ש מגמה הפוכה, של הימנעות מהטלת עונש מוות גם במדינות הבודדות שבהן הוא קיים (…) הוצאת אדם להורג כמעט בלתי ניתנת להצדקה מוסרית. דרושה מידה רבה של יוהרה אנושית כדי לבצע פעולה שאין ממנה חזרה.”
הארץ 13.11.2018: ” יועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד להצעה, בין היתר מן הטעם שהיא מנוגדת להתחייבויות הבינלאומיות של ישראל, שמונעות החזרה של עונש המוות במקומות שבהם הוא בוטל, מכיוון שהיא תפגע במעמדה של ישראל בעולם, ומשום שהיא מעוררת קשיים חוקתיים של ממש.”
סיכום הפרק הנוכחי מציג כי עונש המוות ניתפס בתקשורת ככלי לא הרתעתי, לא ביטחוני ולא מוסרי. גם בעיתון ישראל היום שבו הוצגו על פניו עמדות הנוטות לתמוך בעונש המוות ככלי הרתעתי, היו אלה בעיקר עמדות של שחקנים פוליטיים ולא גורמי מקצוע כמו מערכת הביטחון. העיתונים לא הסתירו את העובדה כי עונש המוות איננו נתמך על ידי השב”כ והעונש עלול גם להחמיר את רמת הביטחון בישראל. אולם בעוד שעיתון הארץ נתן דגש חשוב לעמדת השב”כ בשתי כתבות, הרי שעיתון ישראל היום הציג רק כתבה אחת והתייחסות יחסית מוגבלת לעמדת השב”כ. בכל הנושא של השפעת עונש המוות על תהליכים בלתי מוסריים, והשלכות חברתיות ובינלאומיות על ישראל, שני העיתונים טענו כי עונש המוות עלול לפגוע במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, ואילו מבחינת סוגיית מוסר, עיתון ישראל היום הציג עמדות מוסריות ובלתי מוסריות כלפי עונש המוות, ואילו עיתון הארץ הציג רק עמדות לפיהם עונש המוות איננו מוסרי. כלומר, ניתן לזהות כי המסר הכללי שהתקבל משני העיתונים הוא כי עונש המוות איננו מרתיע, איננו תורם לביטחון, איננו בהכרח מוסרי ואיננו תורם למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.
