ממצאים איכותניים – עונש המוות – הדרישות של המפלגות הימניות והניציות – סמינריון איכותני

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק שיטה והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

ממצאים – עונש המוות כסוגיה פוליטית בישראל

באותה הכתבה 3.1.2018, אוזכר כי אומנם השר זאב אלקין מהליכוד טען כי החוק איננו פוליטי, אך עיתון הארץ כתב במפורש כי במסגרת ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין ישראל ביתנו נכתב כי כל השותפות הקואליציוניות חייבות לתמוך בחוק ולעזור להעביר אותו.

גם עיתון ישראל היום מציין כי חקיקת עונש המוות מהווה סוג של פשרה פוליטית. בכתבה מתאריך 27.12.2017, נרמז על ידי חברי האופוזיציה כי עונש המוות הוא לא נועד להרתעה כי אם למטרות פופוליסטיות-פוליטיות:

ח”כ רוזין (מרצ) אמרה כי הגיע הזמן להצטרף למדינות הדמוקרטיות שמכחידות במספר החוקים שלהן את סעיפי עונש המוות. הניסיון לשייך עונש זה למיגור הטרור הוא פופוליסטי, וידוע לכל כי אין בו מרכיב של הרתעה ובוודאי שלא יסייע למאבק בטרור”.

דוגמה נוספת היא בכתבה של עיתון ישראל היום מתאריך 4.1.2018 שבה מוזכרים עמדותיהם של חברי כנסת שונים הטוענים כי מדובר בדיל פוליטי ולא סוגיה ממשית שנועדה לצרכי הרתעה וביטחון במדינה:

“ח”כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי “זו חקיקה מופקרת שהיא 100 אחוז פוליטיקה (…) ראש האופוזיציה יצחק הרצוג אמר לנתניהו: השיקול שלך להביא את הצעת החוק הזו היום הוא הלחץ שמפעיל עליך ליברמן. לא קיימתם על כך דיון בקבינט אבל אתם מזדרזים להביא את החוק לאישור הכנסת (…) בדיון בישיבת הממשלה שקדם להצבעה, התפתח ויכוח סוער, כשהשר יובל שטייניץ (ליכוד) הודיע כי יתנגד לחוק וליברמן התפרץ, דפק על השולחן והבהיר: כולנו מחויבים להסכם הקואליציוני (…) מאיר אינדור, יו”ר ארגון אלמגור לנפגעי הטרור, מסר אתמול: חוק עונש מוות הוא ספין. על פי ההתנהלות של ליברמן, מחר הוא יחוקק ‘חוק חיסול הנייה’ כדי לקיים את הבטחותיו לפני הבחירות. שר הבטחון לא זקוק לחקיקה כדי להפעיל עונש מוות למחבלים בבתי הדין הצבאיים, שם קיים כבר עונש מוות. במקום זאת הוא ברח לחקיקה.”

בכתבות נוספות בעיתונים שסיקרו את סיום ההצבעה הראשונה כלפי החוק ניתן היה לזהות רמזים על כך שהיה מדובר בהצבעה פוליטית שנועדה להגשים את הדרישות של המפלגות הימניות והניציות. למשל בעיתון הארץ 5.1.2018 סיקרו על כך שבסיום ההצבעה בקריאה ראשונה פוליטיקאים מהאופוזיציה קראו לתומכי החוק (ממפלגות הימין) והן לחקיקה עצמה כחקיקה פשיסטית ולנציגי הימין כקיצוניים. בעיתון ישראל היום מתאריך 15.10.2018 (לאחר פיזור הכנסת לבחירות חדשות) הוצג ראיון עם יושב ראש הכנסת – יולי אדלשטיין, וזה רמז כי החוק איננו מועיל לישראל והוא בעיקר עלול לפגוע במדינה בזירה הבינלאומית. יושב ראש הכנסת טען כי לאחר פיגוע אין צורך להוציא להורג מחבלים אלא יש לפתח את ההתיישבות היהודית.

נקודה מעניינת נוספת שניתן היה לזהות במסגרת הדיון הפוליטי הוא כי הכתבות לא הציגו שום תמונה של חבר כנסת מהאופוזיציה שהתנגד לחוק אך כן הוצגו תמונות של חברי הכנסת מהקואליציה בדגש על תמונות של ליברמן (2 תמונות בעיתון הארץ ו-2תמונות בישראל היום) ונתניהו (2 תמונות הארץ ותמונה אחת בישראל היום) וכן מספר תמונות של השר שטיינץ שהציג עמדה מתנגדת לחוק אך לבסוף תמך בה, ומספר תמונות בודדות של חברי כנסת נוספים מהקואליציה. מתוך כך מתקבל מסר כי סוגיית עונש המוות היא סוג של הסכם בין נתניהו לליברמן והניסיון להדביק להם את האחריות לחקיקה השנויה במחלוקת מתוך הרצון ליצור קואליציה מתפקדת. מאידך, למרות כי הוצגו עמדות מגוונות מתנגדות של חברי כנסת מהאופוזיציה, תמונותיהם לא הוצגו בשום כתבה, וניתן להניח כי הרעיון בכך היה להרחיק את דמותם מהחוק ולשייך את החוק לשני שחקנים בולטים בפוליטיקה הישראל – נתניהו שניסה בכל מחיר לבסס קואליציה יציבה גם במחיר של חקיקת החוק, וליברמן שהיה היוזם והדוחף העיקרי של החוק.

סיכום הפרק הנוכחי מציג כי חקיקת עונש המוות בישראל נתפסה כסוג של תנאי להרכבת קואליציה שלמה ולהצטרפותה של מפלגת ישראל ביתנו לממשלה. מרבית הטענות על-כך כי מדובר למעשה בחקיקה פופוליסטית-פוליטית הופנתה מצד מפלגות השמאל והאופוזיציה, אך כן היה ניתן לזהות כי לא כל חברי הקואליציה תמכו בחוק, אך אוזכר כי התמיכה בחוק הינה חשובה ונחוצה לשלמות הקואליציה. סקירת הכתבות הציגה מושגים כמו: קואליציה, הסכם קואליציוני, מחויבות הקואליציה, או רמזים על דילים פוליטיים, ואלה היו כולם מושגים שחזרו על עצמם שוב ושוב במסגרת הכתבות שנסקרו.