ממצאים איכותניים – עונש המוות כסוגיה פוליטית בישראל – סמינריון איכותני

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק שיטה והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

ממצאים – עונש המוות כסוגיה פוליטית בישראל

בחינת כתבות העיתונים העלתה כי עונש המוות בישראל ניתפס בין הייתר כסוג של פשרה פוליטית על מנת להקים ממשלה יציבה בישראל. הקמת הממשלה לאחר בחירות 2015 הובילה להתנגשות בין מפלגת ישראל ביתנו שתמכה וקידמה את עונש המוות, אל מול מפלגות אחרות – חרדיות (כמו ש”ס ויהדות התורה) וחברתיות (כמו כולנו) שניסו כל אחת לקדם אינטרסים פוליטיים חברתיים אחרים. חוק עונש המוות ניתפס כסוג של דיל פוליטי שבו מפלגות שונות יתמכו בעונש המוות, או לכל הפחות לא יתנגדו לו, ואילו ישראל ביתנו בתמורה תתמוך בחוקים אחרים או לפחות לא תתנגד להם. ישנן דוגמאות למכביר בעיתונות המציגות כי חקיקה מחודשת של עונש המוות היא בכלל סוג של פשרה פוליטית בישראל. כך למשל בכתבת הארץ 22.5.2016:

 “בכיר בכולנו אמר היום (ראשון) כי מפלגתו צפויה להתנגד לעונש מוות מכל סוג. זאת על רקע הדיונים הקואליציוניים בין הליכוד לישראל ביתנו שבהם שוקל המיועד לתיק הביטחון, אביגדור ליברמן, לדרוש כי יוטל עונש מוות על מחבלים בבתי משפט צבאיים בלבד.”

בכתבת הארץ מתאריך 30.7.2017: “עונש מוות הוא קורבן אדם, ניתן לזהות כי עונש המוות נועד במידה מסוימת לספק את המפלגות הימניות במפה הפוליטית תוך רמז מובהק כלפי המתנחלים וכלפי מפלגת “הבית היהודי”.

בכתבה זו (הארץ 30.7.2017) ניתן להבחין גם בקריקטורה של מנהיגי מפלגת הבית היהודי – נפתלי בנט ואילת שקד, הנושאים על כתפיהם עמוד תליה. כמו כן בכתבה נאמר באופן מפורש כי עונש המוות לא נועד להרתעה כי אם לחיזוק דרישותיהם של מפלגות הימין:

“איזו הנמקה יכולה להיות לרצח כזה? התאווה של המספחים המשיחיים לרצוח ערבים מחפשת הכשר תחת כסות דקה של מהלך הרתעתי (…) הקריאה להטיל עונש מוות על המחבל מחלמיש, שגם בנימין נתניהו משמיע, לא נועדה למנוע נזק או סבל, או אפילו את הישנותו של הפיגוע, אלא פשוט לאשרר ולהצדיק באופן חגיגי את השנאה שמעורר הפיגוע בציבור, לתת פורקן לנהמת הגינוי המוסרי.”

ככל שהתקרבו הימים לעבר חקיקת החוק בפועל, כך המסרים אודות דיל פוליטי סביב עונש המוות הפכו לברורים יותר. למשל בעיתון הארץ מתאריך 18.12.2017 נאמר כי: “ראשי מפלגות הקואליציה אישרו אתמול (ראשון) את דרישתו של יו”ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לתמוך בהצעת החוק כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני עם מפלגתו.” ואילו בכתבה של הארץ מתאריך 1.1.2018 תחת הכותרת: “ערבים מתים תמורת מרכולים סגורים” נטען כי מדובר בלא פחות מאשר פשרה והסכמה פוליטית בין צרכים של מפלגת ישראל ביתנו לבין מפלגות חרדיות המבקשות להגביר את הפיקוח הציבורי על יום השבת:

“ההיגיון של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אומר שאם אין בכוחו לעצור את חוק המרכולים, הוא חייב לקבל פיצוי, והפיצוי שהוא מבקש זה עונש מוות ל”מחבלים”, ובמלים אחרות, ערבים מתים תמורת מרכולים סגורים (…) וברוח אותו שיגיון, דרעי, שהתאבד על חוק המרכולים המיותר והמזיק, מקווה שהחוק שלו יעניש את כל הטרוריסטים שפוגעים בשבת הקדושה. שומרי שבת מהצד הזה, ובני מוות מהצד השני, זה המאזן שליברמן ודרעי רוקמים. זה התיקון המתבקש, אלוהים אחד, ושמו אחד. ודרעי ודאי יצביע בעד עונש מוות, גם לו זכויות אדם וזכויות אזרח הן מלים ריקות.”

עיתון הארץ 3.1.2018: “ח”כ ציפי לבני (התנועה) התנגדות נחרצת לחוק. אין בי חמלה או צער למחבלים, אמרה. זאת חקיקה מופקרת, מאה אחוז פוליטיקה. מערכת הביטחון מתנגדת לעונש המוות. רק לפני שנתיים הצביעו 94 חברי כנסת נגד הצעת החוק, בהוראת ראש הממשלה”, הוסיפה לבני. “אבל מדובר בדרישה פוליטית במסגרת הסכם הקואליציוני, ולעזאזל הביטחון.”