סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק שיטה והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ממצאים – דילמות מוסריות וביטחוניות סביב עונש המוות
מאידך הטענה כי עונש המוות לא תורם לרמת הביטחון במדינה זכתה דווקא לסיקור נרחב בשני העיתונים ובעיקר כלפי הסיקור של עמדת המערכת הביטחונית. כך למשל בעיתון ישראל היום, כתבה מתאריך 4.1.2018, הזכירו את עמדתו של השב”כ לפי עונש המוות דווקא יוביל לבעיות ביטחון כמו חטיפות לצרכי מיקוח. ואילו בעיתון הארץ הקדישו שתי כתבות בעבור עמדת השב”כ שגורסת כי עונש המוות ייצור בעיות ביטחון. כתבת הארץ מתאריך 2.1.2018: ” ראשי שב”כ, שהם הגורמים המקצועיים האמורים להמליץ על אמצעים להילחם בטרור – התנגדו ועודם מתנגדים להטלת העונש”;
ואילו כתבה אחרת של הארץ מתאריך 3.1.2018 נאמר כי: “אחת הסיבות ששב”כ מתנגד לנושא היא הערכתו כי עונש מוות יביא לגל חטיפות של יהודים בעולם המוסלמי ובעולם המערבי לצורכי מיקוח. לשב”כ יש הסתייגויות נוספות מיישום עונש המוות. בעבר, בשנת 2011, כאשר נשמעו קולות בצבא בראשם מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי מזרחי, שביקשו לקדם עונש מוות למחבל אמג’ד עוואד, שהורשע ברצח חמישה בני משפחה בהתנחלות איתמר באותה שנה, התנגד לכך השב”כ והנושא נגנז.”
עמדה השב”כ אף חזרה על עצמה שוב בעיתון ישראל היום זמן רב לאחר החקיקה והסקירה של השב”כ בפני חברי הכנסת שדנו בהצעת החוק, ויושב ראש הכנסת אף הזכיר שוב כי השב”כ התנגד להחלת עונש המוות וזאת מפאת בעיות ביטחון, ולכן ישנו קושי לאשר ולקדם את עונש המוות בישראל, למעט העברת החוק בקריאה ראשונה כפי שבוצע בראשית שנת 2018.
כתבת ישראל היום מתאריך 15.10.2018:” אתמוך (הכוונה ליולי אדלשטיין) ברעיון הזה (עונש המוות) ולא אחוס על חייו של מחבל, רק אם יבואו אלי ראשי השב”כ ומערכת הביטחון ויאמרו לי כי הוכח מעל לכל ספק סביר שעונש מוות ירתיע את המחבלים וימנע את הפיגוע הבא.”
ניתן אם כן לזהות כי בכל הקשור לדיון הביטחוני ישנה עמדה ברורה שמוצגת בכל העיתונים לפיה מערכת הביטחון – השב”כ, מתנגדים להחלת עונש המוות משום שהדבר עלול להביא להחמרה ביטחונית.
נושא סוגיית המוסר והמעמד הבינלאומי של ישראל גם כן נבחן בכתבות. בשני העיתונים מועבר מסר ברור לפיו תמיכה בעונש המוות עלולה ליצור תדמית שלילית בינלאומית כלפי ישראל, להזיק למדינה, וכן עונש המוות ניתפס כסוגיה בלתי מוסרית. בעיתון ישראל היום בתאריך 27.12.2017 הודגשה הטענה של נציגת מפלגת מרצ לפיה העולם כעת צועד במגמה לביטול עונש המוות וישראל תהפוך למדינה דמוקרטית חריגה שדווקא מקדמת את עונש המוות. וכן הכתבה בישראל היום מתאריך 4.1.2018 מדגישה את המתח שהתעורר בין השר שטייניץ שהתנגד לחוק לבין ליברמן שתמך בחוק: “עונש מוות למחבלים זה הנזק הכי גדול להסברה הישראלית שאנחנו יכולים לעשות”. אומנם באותה הכתבה אוזכרה גם עמדתה של סגנית שר החוץ – ציפי חוטובלי שטענה כי עונש המוות הוא עניין מוסרי, אך באותה הכתבה אוזכרו לא פחות מחמש עמדות שטענו כי עונש המוות עלול דווקא להוביל להשלכות שליליות על המדינה, כמו הוצאה להורג של רוצחים יהודים כדוגמת רוצחי משפחת דוואבשה (רצח שבוצע על ידי ישראלים בשנת 2015 והוביל לרציחתם של שלושה ערבים).
